18.8.13 מוזמנים לשחרר

מוזמנים לשחרר

 
 ביום שני, גם אני נסעתי למצפה רמון לחזות בכוכבים נופלים.

למען הגילוי הנאות, בשנה שעברה הצפנתי לאזור עפולה לחזות במפגן נפילת המטאורים, אך אויה.. ממש לא הצלחתי לראות, אף לא כוכבון קטן נופל.

באתי מלאה בציפיות. נסעתי שלוש שעות, סחבתי מחצלת שמיכה וכרית, שיהיה נח, כל הדרך שמעתי שירי כוכבים. שכבתי לי על הגב והבטתי לשמיים. במצפה רמון החשיכו לחלוטין את העיר והשמיים היו מרהיבים ביופיים. שביל החלב היה ממש מעלי. בעודי מתאמצת לראות כוכבים נופלים, שמעתי מסביבי ללא הרף ואו.. מדהים.. ו...רק אני לא!

נמלאתי תסכול. כולם רואים ורק אני לא. כל כך התאמצתי ורק אני לא.

החברה בה הייתי שרויה, נעמה לי מאוד, אז החלטתי ליהנות ממה שיש. ככלות הכל עשיתי כל שביכולתי כדי לראות. אז לא רואה. לפחות איהנה. שחררתי, הפסקתי לנעוץ עיני בכח בשמיים מתוך ציפייה לחזות במקום ממנו ייפול הכוכב הבא והרי נס.... מאותו הרגע -שפע! עיני חזו במטחי מטאורים נופלים.

פעמים רבות אנחנו כל רוצים שמשהו יתרחש בחיינו, ומעודף מאמץ, אנחנו כל כך מרוכזים בחוסר ההצלחה.הדבר מבושש להגיע. והנה כשאנו משחררים, מתברר שהוא כבר כאן ובעצם מה שנדרש הוא קלות ופשטות.

אין "בקלות ופשטות" לכוון לכך שלא נעשה את המוטל עלינו על מנת לאפשר את ההתרחשות של מה שאנו מתאווים לו. אולם מרגע שעשינו כל שביכולתנו, עלינו לסמוך על עצמנו ועל הבריאה/יקום להרפות ולאפשר.

סינקו בניית אתרים | Ran Meron Studio Art Design | דף הביתאודותאימון הוליסטיתטא הילינג