30.7.15 נפרדת מאבא שלי


היום יצא ככה, שהתאריך טעון רגשית גם בלועזי וגם בעברי.

נתחיל בזה, שלפני 26 שנים (בעברי) עמדתי תחת החופה וכולנו יודעים איך זה נגמר. למי שבכל זאת פספס,
לפני כמה ימים סגרנו (בלועזי) 11 שנים מהסטנדאפ ברבנות - זה שסיים את הפרק הזוגי שלנו.

והיום (בלועזי) זה יום ההולדת ה 82 של אבי, ממנו נפרדתי בגלגול הזה לפני 31 שנים.

כשאבי נפטר, היתי בת 17.5. באמצע יב. עסוקה בעצמי, במבחני הבגרות... מיד עם סיום הלימודים כבר התחלנו של"ת ואחכ יצאתי לפיקוד... המון דברים קרו, מה שלא קרה הוא עיבוד מותו של אבי. אפילו לא הדחקתי. סתם עברתי לסדר היום בלי לעצור רגע.

המעבר בין אבא שמח ובחיים לבין אין אבא, היה עניין של שעות. הוא קיבל התקף לב ושעות מספר אחר כך...
אני זוכרת ששהיתי לידו בטיפול נמרץ ופשוט הרגשתי שהוא אומר לי, שזהו... הוא סיים והולך לדרכו. (הוא היה מחוסר הכרה). יצאתי החוצה ואמרתי לאחי (אז בן ה 13) אבא לא רוצה לחיות יותר. אני זוכרת שכעסתי וחשתי עלבון. כן גם על רגשות אלה לא התעכבתי... פשוט המשכתי.

(אנקדוטה מעניינת, לפני 4 שנים אחי קיבל את אותו המסר, בנסיבות מאוד דומות מאימנו)

אבא שלי, בעצם הורי, נמצאים איתי ממש כל הזמן. לא רק בחלומותי. אני ממש שומעת פעמים רבות את קולם. מרגישה פיזית ליטוף.... עם זאת ,בכל נקודה משמעותית בחיי, חסרה לי הנוכחות הפיזית שלו.. חסר לי מאוד שביתי לא מכירה אותו ושבעצם גם הוא לא מכיר אותה במישור הפיזי הנוכחי.

אני רוצה לשתף אתכם בחלק מהדברים שלקחתי מאבי
מאבא שלי לקחתי את האהבה לספרים וכמותו אני תולעת.
כמו אבא שלי, חיוך תמידי על שפתי גם בימות סגריר
וכמוהו אני אופטימית חסרת תקנה.
שנינו חמים, לעיתים זה בא לידי ביטוי גם במזג.
שנינו סלחניים... אין אף מילימטר של טינה אצלנו..
תאוות החיים שלי ואהבת הגסטרונומיה גם ממנו
(ולמען הגילוי הנאות, גם מאימי ומשניהם גם התאווה שלי לידע)
התמזל מזלי להיות הבת של הורי.

יש עוד דבר שלקחתי מאבי
לפני 4 שנים, לקחתי את התקף הלב.
מאורע בחיי, שנוצר בתת המודע שלי, כדי לקרב אותי לאבי וכדי לעבד וללבן כל מה שהתעלמתי ממנו.


אתם בטח שואלים, טוב... היכן השמחה?
השמחה קשורה לזה, שבעודי חושבת מחשבות של עצב וקצת מרחמת על עצמי, ראיתי כמה ברכה יש בחיי ואיך הברכה הזו התחילה באבי, בהורי והמשיכה באחי ואח"כ בגרושי ומשפחתו, ביתי... ובדרך התווספו להם עוד אנשים יקרים ואהובים כמו חברי, תלמידי, מתאמני... ואו.... אף פעם לא הרגשתי יותר נאהבת. איך שכחתי?! אני! אני בשיא האהבה אל עצמי.

שמתי לב, שדווקא כשנתתי לעצמי לשהות בתוך הרגשות שלי, ולא להתעלם מהם, לא רק שמצאתי דרכים לתת לרגשות מקום ולעבד אותם, אלא שגם רגשות חיוביים כמו שמחה - היום אני מרגישה אותם בעצמה גדולה יותר.

אם אתם רוצים להיפרד נכון, אמצו את הטיפ הזה!
אל תפחדו מהרגשות שאתם מרגישים. סליחה וחמלה גם הם רגשות. ניתן להיות בסליחה ובחמלה לאחר שעיבדנו את הכעס, את האובדן, את העלבון. מה גם שעיבוד הרגשות השליליים שלנו, מאפשר לנו להתקדם, כשנבשיל, מעבר למרמור וטינה.


כפי שכבר אמרתי, אני מרגישה שזו שליחות להעביר את זה הלאה, לכן, על בסיס הניסיון האישי, יחד עם הכלים המקצועיים שעומדים לרשותי בניתי קורס מיוחד שמלמד איך להיפרד נכון. 

אני מקווה שפרידה אינה מנת חלקך!

אך אם בכל זאת, הנושא כרגע בחייך, או אולי בחיי מישהו אחר קרוב אליך -
אני יכולה לעזור לעבור את זה אחרת ושונה עם סוף טוב.

סדנת המבוא לקורס נפרדים נכון! 4.8 בשעות 19-22 ברעננה.
הארכתי את מחיר ההרשמה המוקדמת עד מוצ"ש. זאת מתנת טו באב ממני אליכם,
הסדנה עומדת בפני עצמה ואפשר להגיע רק אליה.לפרטים והרשמה: כאן
אפשר גם להציץ ולהירשם לתוכנית המלאה נפרדים נכון כאן

סינקו בניית אתרים | Ran Meron Studio Art Design | דף הביתאודותאימון הוליסטיתטא הילינג