14.9.14 המסר שלא רציתי לשמוע והיקום הכריח אותי

שלומי לא משהו... אבל, יש תובנות


בשבוע שעבר התחלתי לחוות את קשיי התקשורת שלי, שהתחילו בנתק של אינטרנט וטלפון ונמשכו בדלקת אזניים שהלכה והחמירה.

הדלקת כל כך החמירה ולא זכתה לטיפול הנכון למרות שהזמנתי רופא עד הבית, פקדתי רופא של קופת החולים, פקדתי את המר"מ ואף את המיון וכל זאת תוך 48 שעות.

 אני בטח לא צריכה להסביר לך מה היה מדדי הרחמים העצמיים שלי והמסכנות. רק אספר לך שמעולם הם לא היו גבוהים יותר.

במקביל, למודת ניסיון ובכל זאת מתעסקת בהבאת הלא מודע למודע, הבנתי שמישהו מנסה להגיד לי משהו. משהו שבנחישות אני ממשיכה לסרב לשמוע. לרוע המזל, קורבנות, גם אם הם מבינים שמנסים להגיד להם משהו, ההבנה מעומעמת ועם דלקת האזניים וקשיי התקשורת - פלא שלא שמעתי טוב?!

ביום שישי, 4 ימים לאחר תחילת סאגת האזניים ושבוע לאחר קריסת התקשורת, תוך כדי שאני מאוד כועסת על אדם חשוב וקרוב אלי (שכמובן, רמת התקשורת איתו בימים אלה, רק הלכה וההתדרדרה ביחס ישיר לדלקת האזניים ), הלכתי למדקר לקבל טיפול S.O.S. המדקר מיד הבחין בכך שיש כאן אלמנט של התמודדות שלי עם זוללי אנרגיה (הוא קרא להם, כמה אופנתי, ערפדים) שזוללים לי אנרגיות ואת החוסר שנוצר אצלי, אני מביעה מול אותו אדם קרב אלי בפורמט של קורבנות.

אתמול, מכר שמכיר את כל הצדדים, שיקף לי את מערכת היחסים שלי מול אותו אדם יקר, באופן שממש בעט לי בקישקס והחסיר ממני נשימה. פתאום ראיתי מה אני עושה ומה חלקי. טוב שזה קורה לפני ראש השנה ויום הכיפורים - אפשרות להתחיל מחדש ולכפר.

אני עדין דואבת ומלקקת את פצעי הפיזיים והרגשיים כאחד, אך יש בי התרגשות לקראת הבאות.

סינקו בניית אתרים | Ran Meron Studio Art Design | דף הביתאודותאימון הוליסטיתטא הילינג